תלמידים כותבים לי מכתבים מרגשים

לא בכל יום, מזדמן למורה לקבל פידבק מתלמידיו. עבודת ההוראה היא מתמשכת, קשה, אבל כמובן מתגמלת ומרגשת.

תלמידיי פורשים כנפיים, ומגלים את דרכם הייחודית בעולם המוסיקה.

אבל הם תמיד שומרים איתי על קשר, גם כשהם גדלים ומתרחקים, ומידי פעם שולחים לי דרישות שלום מוסיקליות או אחרות.

כזו דרישת שלום קבלתי לאחרונה משניים מתלמידיי הוותיקים, שכל אחד מהם מפלס את דרכו בעשייה המוסיקלית, ומבסס את עצמו כמוסיקאי ייחודי ומעניין.

השניים הם דן קידר - מוסיקאי, פסנתרן ומחנך, המשלב בין עבודה מוסיקלית לעבודה חינוכית יוצאת דופן, והשני הוא חיים ויס - מוסיקאי רב תחומי, פסנתרן ומעבד מוכשר ומקורי.

שניהם כתבו לי על לימודיהם אצלי - שני מכתבים מרגשים, שהשאירו אותי חסרת מילים ודומעת.

אני שמחה לשתף אתכם במה שהם כתבו - ובטוחה שתתרגשו יחד איתי:

כשהגעתי ללמוד אצל עירית סבלתי מדלקת בגידים. לא הייתי מסוגל לנגן במשך 10 דקות רצופות ללא כאבים. בהמון סבלנות, עירית הצליחה לשחרר אותי מהכאבים ולימדה אותי טכניקת נגינה חופשית ומשוחררת מלחץ וכאבים. ככל שהכאבים פחתו עבדנו לצד הטכניקה על מוזיקה והבעה. לאורך כל הדרך עירית בנתה לי ביטחון כמוזיקאי וכפסנתרן, וברגישות יוצאת דופן הצליחה לחבר בין עבודה מקצועית ותובענית לנפש האדם. הייתי יוצא משיעורים כמו אחרי "טיפול 10,000" לרכב. לאחר עבודה אינטנסיבית של 3 שנים ניגשתי והתקבלתי לאקדמיה למוסיקה בירושלים במחלקה לביצוע פסנתר קלאסי והגעתי למצב שאני יכול לנגן גם 8 שעות ביום ללא כל כאב. לאחר שבקרתי באקדמיה, אוכל להגיד שעירית היא מורה מהשורה הראשונה, וכי כדאי לכל פסנתרן חובב ומקצועי ביותר ללמוד ולהקשיב לדרכה המיוחדת, וכמובן להינות מהנגינה וההדגמות לאורך השיעור. דן קידר - מוזיקאי, פסנתרן ומורה לפסנתר.

לעירית מורתי האהובה אני רק עכשיו כותב לך...כי הייתי נורא עסוק. האמת שהייתי עסוק בגללך...בזכותך אני היום מוזיקאי פעיל ועסוק...ללמוד אצלך לא היה עוד חוג כמו אחד מהחוגים הרבים שלקחתי בילדותי... הזרקת לי מוזיקה מכל אספקט שרק אוכל לדמיין... טיילנו בשבילי המוזיקה הקלאסית, זיהית שיש לי אהבה למוזיקה קלה ושירה עברית וגם שם היינו לא מעט... קיבלתי היסטוריה ומוזיקולוגיה כמעט בכל שיעור, הקניית טכניקה בריאה מבחינה גופנית, אינטרפרטציה אישית, ניתוח מוזיקלי ועוד... אבל החשוב מכל... היית בשבילי מעין פסיכולוגית, כל שיעור נפתח בשיחה אישית על מה שעבר עליי השבוע, ואת פשוט הקשבת לי. תמיד ידעת מה מעסיק אותי בימים אלה, ובדרכך הנעימה, הרגשתי נורא משוחרר לספר לך הכל ... בזכותך, עברתי מישיבה דתית שלא התאימה לי, לבית ספר לאמנויות. בזכותך לקחתי ברצינות את תקופת הבגרויות והלימודים העיוניים, ובזכותך הפכתי לאדם שאני היום: אני כיום בוגר להקה צבאית, שבה הייתי גם מפקד וגם מעבד מוזיקלי, אני לומד היום באקדמיה למוזיקה בירושלים במגמת ביצוע ג'אז, ברזומה שלי כבר הופעות ברחבי הארץ והעולם, בין היתר עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית אשדוד וסימפונט רעננה. אני מופיע ומקליט היום עם אמנים מהשורה הראשונה בתחום המוזיקה הקלה ובתחום המוזיקה הליטורגית (חזנות). וכל זה לא היה קורה, אם אי שם בגיל 9 הייתי בטעות הולך למורה אחר - מה שאגב כמעט קרה, כי עלייך המליצו לי ממש אחרי שקבעתי עם מורה אחרת, ואז קרה לי נס קטן ופרטי - שהתגלגלתי לידיים שלך. אני מרגיש שהיריעה קצרה מלהכיל את מה שאת בשבילי, אבל בכל זאת אנסה לסכם... אני מעריץ את השיטה הייחודית שלך, את הגישה הבריאה שלך, את המוזיקאית והפסנתרנית שאת, ומלבד היותך המורה המיתולוגית והנערצת שלי, אני מרגיש שאת כמו קונטרה להוריי הנהדרים בחינוך שלי ובעיצוב האישיות שלי... תודה על הכל. אני מאחל לך עוד שנים רבות של חינוך הדור הצעיר והבוגר בתחום המוזיקה והנגינה, בדרכך הייחודית ויוצאת הדופן. באהבה, חיים ויס