סדרת הרצאות

אני עורכת סדרות/ קורסים של הרצאות מוסיקליות בנושאים שונים ומגוונים. ההרצאות משלבות בין הסברים פרונטליים, הדגמות מנוגנות בפסנתר וקטעי וידיאו של ביצועים מוסיקליים המוקרנים על מסך. השילוב בין שלושת מרכיבים אלו יוצר הרצאה דינמית, עשירה ומרתקת. 

ניתן לרכוש סדרות שלמות (במבנה של סמסטר או מבנה שנתי)  או הרצאות בודדות מתוכן.

הסדרות האפשריות:

• מי מפחד ממוסיקה קלאסית – מבוא להאזנה למוסיקה

• עולם הפסנתר

• עולם הקונצ'רטו

• עולם הסימפוניה

• עולם המוסיקה הקאמרית

• עולם המוסיקה הווקלית

• מוסיקה תכניתית – סיפור בצלילים

• מהעממי לקלאסי - השפעותיה של המוסיקה העממית על המוסיקה הקלאסית, מסביב לעולם

• תולדות המוסיקה

 

להלן פירוט נושאי הסדרות השלמות:

עולם הפסנתר

הסדרה "עולם הפסנתר" – סוקרת את התפתחותו של הכלי הדומיננטי ביותר בהתפתחות המוסיקה הקלאסית. החל מאבותיו הקדמונים, הצ'מבלו, הקלוויקורז והעוגב, דרך התפתחותו לפסנתר פטישים ועד לפסנתר המודרני המוכר לנו היום. הסדרה סוקרת את ההתפתחויות במבנה הכלי ואת היצירות הגדולות שנכתבו עבורו, החל מתקופת הבארוק ועד למאה העשרים. נעסוק בייחודיות הטיפול בפסנתר של כל מלחין, ונסקור את הצורות העיקריות לכלי זה. נכיר את מיטב הפסנתרנים בכל הזמנים, נשמע בין היתר ביצועים והקלטות נדירות ונשווה בין ביצועים שונים.

הסדרה מלווה בביצועים חיים מנוגנים בפסנתר ובהקרנת ביצועים על מסך. 

 

עולם הסימפוניה

הסדרה תסקור את מקורות הסימפוניה - הצורה המוסיקלית הפופולארית ביותר בכל הזמנים.

נכיר את הניסיונות הראשונים בצורה זו מהמאות ה-16 וה-17,  נמשיך למאה ה-18 לסימפוניות הקלאסיות המוקדמות של אסכולות וינה ומנהיים; נכיר את הסימפוניות החשובות של היידן ומוצרט - שני מלחיני הסימפוניות החשובים של המאה ה-18;  הסימפוניות של בטהובן יסמלו עבורנו את המעבר למאה ה-19, ובעקבותיהן נכיר את הסימפוניות הרומנטיות המוקדמות של שוברט, שומאן ומנדלסון; נמשיך למלחיני המאה ה-19 הגדולים;  את סוף המאה ה-19 יסמלו עבורנו הסימפוניות של גוסטב מהלר, סיבליוס ורחמנינוב;  את התמורות בסימפוניה במאה העשרים נכיר דרך יצירותיהם של שוסטקוביץ', סטרווינסקי ופרוקופייב.

בין היתר נכיר את מיטב התזמורות הגדולות ואת גדולי המנצחים, ונסקור גם את התפתחות מקצוע המנצח, תפקידי המנצח ויסודות הניצוח.

הסדרה מלווה בביצועים חיים מנוגנים בפסנתר ובהקרנת ביצועים על מסך.

מי מפחד ממוסיקה קלאסית?
– מבוא להאזנה למוסיקה

הסדרה "מי מפחד ממוסיקה קלאסית?" - מיועדת לכל חובבי המוסיקה הקלאסית, מי שמבין יותר ומי שפחות. הסדרה באה לענות על שאלות כמו: מה זה סולם מז'ור וסולם מינור? מה זו סימפוניה? מה זה קונצ'רטו? מה תפקיד המנצח? מהי תזמורת סימפונית לעומת הרכב קאמרי? מהי מוסיקה ווקאלית ואינסטרומנטלית? מהן התקופות החשובות בתולדות המוסיקה הקלאסית ומהן מאפייניהן? מהם מרכיבי המוסיקה: קצב, מלודיה, הרמוניה? איך ניתן להבחין ולהשוות בין ביצועים שונים? נכיר את היצירות המפורסמות ביותר מכל ז'אנר מוסיקלי, ונפגוש את גדולי המבצעים.

הסדרה מלווה בביצועים חיים מנוגנים בפסנתר ובהקרנת ביצועים על מסך.

 

עולם הקונצ'רטו

הסדרה "עולם הקונצ'רטו" – סוקרת את תולדות הקונצ'רטו מראשיתו כקונצ'רטו גרוסו בתקופת הבארוק, דרך הקונצ'רטי הקלאסיים של המאה ה-18, הקונצ'רטי הגדולים של התקופה הרומנטית וכלה במאה העשרים. הסדרה סוקרת את התפתחויות הז'אנר הזה בכל משפחת כלים ובכל כלי נגינה לחוד, תוך הכרת היצירות הגדולות בז'אנר, הכרת טובי המבצעים בכל כלי נגינה והשוואת ביצועים. כמו כן יילמדו הקונצ'רטי למספר כלים, כמו קונצ'רטו כפול ומשולש, ויושמעו קונצ'רטי לכלי נגינה נדירים ויוצאי דופן.

הסדרה מלווה בביצועים חיים מנוגנים בפסנתר ובהקרנת ביצועים על מסך.

עולם המוסיקה הווקלית

בסדרה עשירה ויוצאת דופן זו נכיר את עולם המוסיקה הווקלית העשיר והמרתק, דרך מקורות המוסיקה הווקלית: שירת ימי הביניים ומוסיקה גרגוריאנית ושירת הטרובאדורים, דרך המוסיקה הווקלית ברנסנס: שירת א-קפלה, מדריגל, מוטט, מיסה; המוסיקה הווקלית בבארוק: אריה ורצ'יטטיב, אורטוריה, אופרה, קנטטה, מוסיקה ווקלית כנסייתית לעומת מוסיקה ווקלית חילונית; המוסיקה הווקלית במאה ה-18: עליית השיר האמנותי, מיסה, רקוויאם, אופרה קומית ואופרה דרמטית, שירת הבל קנטו; המוסיקה הווקלית במאה ה-19: פריחת הליד הגרמני, הגרנד אופרה, אופרטות, האופרה הדרמטית, השפעות עממיות על המוסיקה הווקלית; האופרה הרוסית של סוף המאה ה-19 תחילת המאה העשרים; המוסיקה הווקלית האימפרסיוניסטית: פורה, דביסי, רוול; ומוסיקה ווקלית במאה העשרים. נעסוק גם בניצוח מקהלה ומנצחי מקהלה, על קשר בין טקסט למוסיקה, על פיתוח קול והפקה קולית (כולל סדנת התנסות), על גישות שונות להפקה קולית ועל אסכולות שירה שונות, על סולפז', דיקציה ועל שירת מקהלה. במהלך הסדרה נכיר ביצועים של מיטב הזמרים, האנסמבלים הקוליים והמקהלות.

הסדרה מלווה בביצועים חיים מנוגנים בפסנתר ובהקרנת ביצועים על מסך.

עולם המוסיקה הקאמרית

בסדרה זו נכיר את היצירות החשובות והגדולות של עולם המוסיקה הקאמרית, המוכר פחות למאזין החובב,  בהרכבי כלים שונים ומגוונים, ונסקור את התפתחות המוסיקה הקאמרית מראשיתה בימה"ב וברנסנס, דרך הבארוק, הקלאסיקה, הרומנטיקה, ועד למאה העשרים. תוך כדי נכיר את הרכבי המוסיקה החשובים הפועלים כיום בעולם ונשווה בין ביצועים שונים. נכיר את הנסיונות הראשונים של כתיבה למוסיקה קאמרית דרך הקונסורטים של הרנסנס; נמשיך לטריו סונטה הבארוקי; לשלישיות הפסנתר הראשונות של המאה ה-18, רביעיות המיתרים והרכבי כלי הנשיפה; נמשיך לעולמם הקאמרי העשיר של מוצרט ובטהובן, ונכיר גם את הסונטות הקאמריות שלהם להרכבי כלים שונים; נעבור למלחיני הרומנטיקה ולהרכבים גדולים יותר כמו חמישיות, שישיות, ספטט ואוקטט; ונגיע עד ההרכבים הקאמריים של המאה העשרים.

הסדרה מלווה בביצועים חיים מנוגנים בפסנתר ובהקרנת ביצועים על מסך.

 

מהעממי לקלאסי
- השפעותיה של המוסיקה העממית על המוסיקה הקלאסית,
מסביב לעולם

מוזיקה עממית - או מוזיקה אתנית,  מוגדרת במספר אופנים: כמוזיקה העוברת מפה לאוזן, כמוזיקה של המעמדות הנמוכים וכמוזיקה שאין לה מחבר ידוע. המוזיקה העממית היא חלק מהפולקלור הכולל גם רכיבים תרבותיים נוספים. המוזיקה העממית כוללת שירי פולחן, שירי חג, שירי אהבה, שירי מלחמה, שירי ערש, נעימות וריקודי עם.

במאה ה-19 החלו מלחינים להתעניין במוזיקה העממית ושילבו אותה ביצירותיהם. חקר המוזיקה העממית (האתנו מוזיקולוגיה) הביא גם להתפתחות של איסוף שירים ומנגינות עממיות באופן נרחב. 

בסדרה ייחודית זו נערוך "מסע" מסביב לעולם שבו נעצור ל"ביקור" במדינות שונות, נכיר את המאפיינים העיקריים של המוסיקה העממית שלהן, ונפגוש את ההשפעות של המוסיקה הזו על מלחיני אותה מדינה.

במהלך הסדרה "נבקר" במדינות הבאות ונפגוש, בין היתר,  את יצירותיהם של ברטוק, קודאי, ליסט (הונגריה), דבוז'אק, יאנאצ'ק, סמטנה (צ'כיה),  בוקריני, סרסטה, גרנדוס, אלבניז, מנואל דה פאיה, רודריגו (ספרד), גלינקה, מוסורגסקי, צ'ייקובסקי, רימסקי קורסקוב (רוסיה),  גריג, סיבליוס (פינלנד ונורבגיה),  שופן, שימנובסקי (פולין),  גרשווין, קופלנד, ברנשטיין (ארה"ב),  בן חיים, בוסקוביץ', סתר, אורגד, פרטוש, סטוצ'בסקי, ירדנה אלוטין, היידו, שריף, בטי אוליברו (ישראל).

בסדרה יוקרנו ביצועים נדירים של מוסיקה עממית בסביבתה הטבעית, כמו גם ביצועים חיים בפסנתר.

 

מוסיקה תכניתית - סיפור בצלילים

"מוסיקה תוכניתית" (Programme music) – היא מוסיקה המעצבת תמונות ומצבים חוץ-מוסיקליים או מתארת סיפורי עלילה. המונח "מוסיקה תוכניתית" הוטבע על ידי המלחין ההונגרי פרנץ ליסט, שטען כי תוכן היצירה "מנחה את המאזין למשמעויות הפואטיות האמיתיות של המוסיקה, ובכך מונע ממנו טעויות ביחס למשמעות היצירה". מאז ומתמיד חיברו המלחינים יצירות המנסות להביע תכנים חוץ-מוסיקליים.

הסדרה תסקור יצירות תוכניתיות, מהאהובות ביותר על הקהל בכל הזמנים,  מהבארוק ועד המאה העשרים, ידועות יותר ופחות. נכיר את הסיפורים שמאחורי היצירות כמו גם את האמצעים המוסיקליים בהם משתמשים המלחינים לתיאור הסיפור החוץ-מוסיקלי.

בין היתר נפגוש את: ויולדי – 4 העונות,  בטהובן – הסימפוניה הפסטורלית, ברליוז – הסימפוניה הפנטסטית, מנדלסון – חלום ליל קיץ, סמטנה – מולדתי, פרוקופייב – פטר והזאב, דיוקא – שוליית הקוסם, סן סנס – קרנבל החיות, צ'ייקובסקי- עונות השנה, רומיאו ויוליה, מוסורגסקי – תמונות בתערוכה, דביסי – הים, רימסקי קורסקוב – שחרזדה, ועוד....

הסדרה מלווה בביצועים חיים מנוגנים בפסנתר ובהקרנת ביצועים על מסך.

 

תולדות המוסיקה

סדרה זו מאפשרת לכל חובב מוסיקה קלאסית, גם ללא ידע קודם, להכיר רפרטואר מוסיקלי, סגנונות ומלחינים. 

דגש רב ניתן לפיתוח ושכלול יכולת השמיעה וההאזנה הביקורתית, וזאת במטרה להעצים את ההנאה מהביצוע המוסיקלי. דבר זה מתבצע דרך היכרות והשוואה בין ביצועים מוסיקליים של נגנים שונים.

במהלך הקורס נלמדים גם מושגים מוסיקליים תיאורטיים בסיסיים, המאפשרים למאזין להכיר את שפת המוסיקה וכך להתקרב עוד יותר לעצם החוויה המוסיקלית.

הסדרה סוקרת את המוסיקה מימה"ב ועד לקלאסיקה המוקדמת. לאחר מכן את המוסיקה מהתקופה הקלאסית, דרך המעבר בין התקופה הקלאסית לרומנטית, התקופה הרומנטית, וכלה במוסיקה המודרנית של המאה העשרים.

בכל שיעור נתמקד בתקופה אחת, במלחינים המייצגים אותה וביצירות החשובות שחיברו.

הסדרה מלווה בביצועים חיים מנוגנים בפסנתר ובהקרנת ביצועים על מסך.