"איזה מזל שאני אוהבת ללמד....."

זה המשפט שמתנגן לי בראש כל יום.

זה לא מובן מאליו. לא כל מי שחונך כל חייו לנגן נגינה מקצועית, הוא בהכרח גם מורה טוב.

בשביל זה צריך קודם כל לאהוב אנשים, לא פחות ממוסיקה, ולרצות לחלוק את הידע ואת האהבה הזו.

אני אוהבת ללמד ילדים, ומבוגרים, בני נוער, סטודנטים ופנסיונרים.

את כולם.

 

כל אחד מתלמידיי זוכה ליחס אישי מאוד ומיוחד. כל אחד הוא עבורי עולם ומלואו.

האתגר הכי גדול שלי כשאני פוגשת תלמיד חדש זה לנסות ולצלול לתוך מוחו, ולהבין איך הוא לומד, מה הדרך הייחודית שלו ללמוד דברים חדשים, לאו דווקא מוסיקה. איך הוא תופס את העולם – בחטיבות, במקטעים; איך הוא שומע מוסיקה – את המלודיה, ההרמוניה, הקצב.... איך הוא זוכר? אולי הגוף שלו זוכר? אולי בכלל האוזן?

בכל פעם זהו מסע מרתק וקשה מעין כמותו.

 

אני מעניקה לתלמידיי ידע נרחב, הנע מתורת המוסיקה, התיאוריה וההרמוניה, סולפז' וקצב, דרך אלתור והלחנה, וכמובן לימוד רפרטואר נרחב ומגוון, הכולל את כל התקופות והסגנונות.

חלק נכבד מההוראה אני מקדישה לשימוש הנכון בגוף ובידיים – כמי שסבלה בעבר הרחוק מתוצאות של נגינה טכנית לא נכונה – פיתחתי שיטה ייחודית לעבודה גופנית פסנתרנית נכונה, השואבת השראה ממורתי הגדולה לטכניקה פסנתרנית דינה תורגמן, ומהשיטות אותן אני מתרגלת כבר למעלה מעשרים שנה: שיטת אלכסנדר, פלדנקרייז ויוגה. המטרה שלי היא לאפשר לכל תלמיד לנגן בצורה משוחררת וטבעית ולהימנע מכאבים.

 

בנוסף להיותי מורה ופסנתרנית אני גם פסיכותרפיסטית באמצעות מוסיקה. הידע שלי כמטפלת יחד עם נטייתי הטבעית, מביאים אותי להסתכלות שונה גם על כל תהליך הלמידה. אני שמה את התלמיד ואת צרכיו במרכז. המוסיקה אמורה להוות לתלמיד מקור של אושר, הנאה וסיפוק.

 

תהליך הלמידה עבורי הוא אינסופי. אך יחד עם זה, מרתק, מהנה, מאתגר ומסקרן.

"איזה מזל שאני אוהבת ללמד......"